זדה ליאור נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.המשיב תבע בשנת 2009 את המשיבות בבית משפט השלום באשקלון לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים שנגרמו לו בשתי תאונות דרכים. האחת, בספטמבר 2003 והשנייה במאי 2005.

בד בבד ביקש את בימ"ש השלום למנות מומחה בתחום האורטופדי (ובתחום זה בלבד) – וביהמ"ש נעתר לבקשתו ומינה (ביום 21.3.11) מומחה כאמור.

בחווה"ד שהגיש המומחה האורטופדי נקבעה נכות צמיתה בשיעור 6.5%.

בעקבות שאלות הבהרה שהפנה המבקש למומחה, ותשובות המומחה, פנה המבקש בבקשה לבימ"ש השלום (ביולי 2012) למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי. בימ"ש השלום (כב' השופטת א. חדד) דחה את הבקשה – ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור זו שבפני.

2.לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ובתגובות המשיבות לא מצאתי מקום למתן רשות הערעור.

בעת שהגיש את תביעתו, בשנת 2009 (ביחס לפגיעות נטענות משתי תאונות הדרכים ב- 2003 וב- 2005) פנה התובע בבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי ובתחום זה בלבד.

המומחה קבע כאמור את נכותו ל- 6.5%.

בשאלות ההבהרה נשאל המומחה על ידי ב"כ התובע לעניין בדיקת G.M.E שנערכה לו ב- 2008 והאם נכון כי ממצאי אותה בדיקה "מצדיקים קביעת נכות בגין פגיעה נוירולוגית". המומחה השיב:

"בהחלט לא נכון". הוא נשאל האם ניתן לאבחן פגיעה עצבית על ידי בדיקה גופנית-קלינית בלבד והשיב "חד משמעית כן".

לשאלה נוספת, "מהו שיעור הנכות הנוירולוגית אותה יש לקבוע לתובע בעקבות ממצאים אלה" השיב המומחה כי עפ"י הבדיקה הגופנית קלינית – אין ממצאים שכאלה.

הוא הוסיף והשיב כי "לכל היותר עקב אי נוחות בשל נימול לפעמים 1% נכות לפי סעיף כללי".

לטענת המבקש – תשובתו האחרונה של המומחה האורטופדי מצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי.

מסכים אני עם כב' השופטת א. חדד כי אין הדבר כך.

תשובות ההבהרה בכללן שוללות ראשית ראיה לממצא נוירולוגי קונקרטי אצל התובע.

לכך מצטרף העדר ראשית ראיה וחוסר טיפול החל מסמוך לתאונה הראשונה (2003) – כמפורט ברצף המסמכים הרפואיים הגדול והמפורט אחד לאחד בסעיף 10 להחלטה קמא – והעדר רצף טיפולי משנת 2005.

על כך יש להוסיף את העובדה כי התובע מלכתחילה לא ביקש כלל מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי – בכתב התביעה שהגיש שנים רבות לאחר התאונות.

בהינתן מכלול נתונים זה צדק ביהמ"ש קמא בדחותו ניסיון התובע להסתמך על המצוטט לעיל מתשובות ההבהרה כעל נתון או ראשית ראייה המצדיקים היעתרות לבקשת מינוי מומחה נוירולוגי – שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, תשע שנים לאחר התאונה הראשונה ושבע שנים לאחר התאונה השנייה.

וכנפסק בע.א. 1534/12 זידאן נ. הראל בע"מ (מיום 14.2.13):

"מינוי מומחה נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע בהסתמך אך ורק על חוות דעתו של המומחה הראשון".